חברון: חייל מחזיר לילד פלסטיני רובה צעצוע (ארכיון: רויטרס)

ביום חמישי שעבר ירדנו לשוק, אני, בעלי ושני התאומים שלנו יאזן ואחמד. סמוך לבית נסגר רחוב שלם והפך למדרחוב עם סחורות, בגדים, נעלים, כלי בית וצעצועים לילדים – במיוחד רובים וזיקוקים. יש רובי צעצוע מכל הסוגים – קלצ'ניקובים, עוזים, רובי דום-דום ואפילו מאג על סטנד, במחירים שבין עשרה שקלים למאתיים. זו תופעה מאוד מוזרה ברצועה, שהילדים לא יתנו לימי החגים לעבור בלי לקנות לעצמם רובה צעצוע, תופעה שלא היכרתי למשל מילדי חיפה.

שלושת הבנים שלי אימצו לעצמם את המנהג הזה ואני המומה לגמרי ועדיין לא יודעת האם לתת להם את מבוקשם, או לסרב לקנות צעצועים כאלה שבעיני הם סמל של מלחמה, אפילו אם מדובר רק בצעצוע. בסופו של דבר הסכמתי לקנות לתאומים רק רובים שלא יורים כדורי דמה אלא רק מרעישים. אבל בני הגדול, אנאס, מנדנד לי כל הזמן שאקנה לו רובה צעצוע אמיתי, שיורה כדורי דום-דום. אני לא מסכימה, אבל הוא מקבל מאיתנו כסף לחג, ובטח יקנה בעצמו.

בכל מקרה הלכנו אני ובעלי והתאומים בשוק, וקנינו את בגדי החג לארבעת הילדים, כשפתאום פני האנשים לבשו פאניקה ולחץ. נכנסנו למכולת ובעל החנות שהאזין לרדיו סיפר לנו על ההפגזה על מכונית בג'באליה, בה נהרגו שבעה אנשים, שמאוחר יותר התברר שחוסל פעיל הג'יהאד האיסלאמי שאדי מהאנה וחברו, וכן נהרגו חמישה עוברי אורח תמימים. מובן שמיד החלטנו לחזור הביתה לפני שיהיו התפתחויות נוספות. בדרך שמענו את מטוסי האף-16 שנשמעו מאוד ברורים בשמי עזה